כתבו: יעל ואלי כהן צילמה: נורית חרמון
צמחי מים מוסיפים רבות ליופיה של הבריכה ולהשתנות העונתית שלה.
בנוסף, צמחים אלו תורמים לאקולוגיה שלה ולא ניתן לדבר על איזון אקולוגי בבריכה ללא צמחיה. צמחים מטהרים את המים מעודפי חומרי הזנה והמיקרואורגניזמים הקשורים בהם מפרקים את הרעלים הנמצאים במים. ומעבר לכך, צמחים מוסיפים למים חמצן (בעיקר הצמחיה הטבולה, הקרויה בשל כך "צמחיה מחמצנת"), ונותנים מסתור לדגים.
ככלל, צמחי מים הם צמחים "קלים" לתחזוקה. אם אנו מעתיקים גוש בוגר הקליטה מובטחת, ואין כמעט מחלות ומזיקים הפוגעים בהם. המזיק הכמעט יחידי הן כנימות עלה ואותן יש לשטוף פנימה, לתוך הבריכה, כך שהדגים יסעדו בן את ליבם. אין כלל צורך בשימוש בחומרי הדברה.
יש לזכור: רוב צמחי המים ישארו בבריכה שנים רבות מאד (רוב הנימפיאות, למשל, חיות כ- 80 שנה) ולכן יש להכין תשתית מתאימה. מומלץ לפזר מצע שתילה על כל שטח הבריכה. המצע מורכב משכבת חומר אורגני עם דשנים ארוכי טווח ועליו שתי שכבות אבן גרוסה, אחת דולומיטית והשניה בזלתית. חשוב מאד לא להכניס כל חומר מלוח (אין לו יכולת לצאת מהבריכה) ובמיוחד להיזהר מקומפוסט מלוח, וכן מחומרים העלולים להעלות את ערך ההגבה (PH), כמו טוף. מצע נכון ישמש את הבריכה שנים רבות, ויאריך משמעותית את עונת הפריחה יחסית לצמחים בעציצים.
דשן המצע הוא תערובת של קומפוסט מיוחד שהמוליכות שלו נמוכה מ- 0.5, סוגים שונים של כבול גס, קליפות עצים ומינרלים. הדשן בנוי כך שישתחרר באופן איטי גם בתנאים רוויים.
השתילה בעציצים אינה מומלצת, אך מי שחפץ בזאת בכל זאת יוכל לעשות זאת כך:
- לשתילה בסלסלות רשת המתאימות לצמחי מים.
- להשתמש בסלסלות גדולות ככל האפשר.
- לבצע את אותו שיכוב מצעים כמו בבריכה: מצע אורגני, שיכבה דולומיטית ושכבה בזלתית (בשום אופן לא טוף!), שניהם בעלי PH שאינו גבוה מ-7, עדיף נמוך יותר. במשתלות מתמחות ניתן למצוא חומרים כאלה המיוחדים לצמחיית מים.
נהוג לסווג את צמחי המים על פי "חגורות" שתילה, בעלות עומק שתילה משתנה. זו חלוקה שרירותית למדי. חלק מצמחי הגדה מתאימים גם למים די עמוקים, חלק מצמחי המים העמוקים "יחגגו" גם במים רדודים. אך מאחר וחלוקה זו מקובלת בכל העולם, לא נסטה ממנה גם הפעם.
צמחי גדה נמוכים
ברובם אלה צמחים משתרכים, היוצרים טשטוש גבולות בין הגינה לבין הבריכה. הצמחים נשתלים בתוך המים ליד דפנות הבריכה, בעומק של 5-15 ס"מ, כך שיוכלו לטפס החוצה. מומלץ מאד להיעזר ב"בד גדה" המאפשר צימוח מהיר וטוב (בד גדה הוא רשת גסה עם סיבים נימיים המושכים לחות מהבריכה ומאפשרים לצמחים המשתרכים להתפתח. הרשת מתכלה תוך כשנתיים, בשלב שבו אין זקוקים לה יותר).
לחלק מצמחי הגדה עלווה שונה לחלוטין במצב הטבול מאשר במצב העילי. בצורתו הטבולה, הצמח משמש גם כמחמצן.
צמחי גדה זקופים
צמחים מחמצנים
אלה צמחים בעלי חשיבות רבה לאקולוגיה של הבריכה, אך הם זקוקים לצלילות מינימלית של המים על מנת להתפתח.
צמחים צפים
אינם מתאימים לשיוט חופשי בבריכה אלא יש להגבילם לאיזור מסוים, רצוי רדוד. מעדיפים חצי צל. השורשים נותנים מסתור לדגיגים. להוציא האזולה, אלה צמחים עונתיים ברוב אזורי הארץ.
צמחי מים עמוקים
נמנים כמעט כולם על משפחת הנופריים, ולמרות הכותרת, לא כולם מעדיפים מים עמוקים.
נימפיאות
נימפיאות טרופיות וסובטרופיות
מתאפיינות בפרח גבוה מעל המים, בד"כ ריחני. "פורחות היום" נשארות עם פרח פתוח עד שעות אחר הצהרים המאוחרות. "פורחות הלילה" נשארות פתוחות עד שעות הבוקר המאוחרות. ההתעוררות באביב מאוחרת יחסית (אלא אם כן הבריכה מחוממת מעט), ועונת הפריחה נמשכת לתוך החורף. הסובטרופיות הן נשירות מותנות ותמשכנה לפרוח בחורף עם מעט חימום.
מתי לשתול נימפיאות
שתילה אפקטיבית ביותר באביב. ניתן בהחלט לשתול כל השנה, אך צימוח אביבי יהיה מתגמל במיוחד.
לרשימת צמחי המים השלמה בהתאם לקטגוריות השונות לחצו כאן
להמשך קריאה על בריכות נוי לגינה בחירת המיקום המתאים בגינה