הקמת גינת בשילוב פסלים

בתכנון מחודש של גינה שבה נאספה על ידי בעליה במהלך השנים כמות לא מבוטלת של פסלים גדולי ממדים, חשוב היה למצוא לכל פסל את המיקום המתאים, לשלבו עם הצמחים הקיימים והחדשים ולחברו לנוף הרחוק.

כתבה: טל גליקמן – אגרונומית ומעצבת גינות

תכנון גינה מבראשית מתבסס בדרך כלל על המימד הצמחי: הצמחים מהווים את שלד הגן ומלווים/משלימים את פיתוח הגינה. כאשר נדרשים לשדרוג או שיפוץ גינה קיימת, תמיד יש התלבטות לגבי הצמחים אותם כדאי לשמר וכך גם לגבי אלמנטים דוממים ואביזרים שונים שנאספו בגינה ברבות השנים. במקרים אלו צריך להתנהל בעדינות רבה, בכבוד ובהתחשבות ברגשות הלקוחות.

פעמים רבות ישנם אלמנטים כאלה שסביר להניח שלא היו משולבים בתכנון הגינה מראשיתה,
אבל הם קיימים ולעתים הם בעלי ערך נוסטלגי רב ללקוחות וצריך למצוא את השילוב ההולם
ביותר שלהם בגן. בסופו של דבר, הגינה היא של הלקוחות ואם הפשרה היא בנושאי אסתטיקה
ולא בנושאים מקצועיים גרידא עלינו, המתכננים, להצטנע ולהקשיב.

בגינה אותה תכננתי מחדש לאחרונה, נאספה על ידי בעליה במהלך השנים כמות לא מבוטלת
של פסלים גדולי ממדים. רוב הפסלים הם 'אנושיים' ומידותיהם גדולות ממידות אדם ממוצע.
הפסלים עשויים מתכת, חלקם צבועים וחלקם עוטים "צבע" חלודה. הפסלים היו "זרוקים" בגינה
ללא תכנון וללא קשר ביניהם, וכמובן שלא נראו קשורים לגינה ולצמחים שבה.
בתכנון המחודש חשוב היה למצוא לכל פסל את המיקום המתאים ביותר,
לשלבם עם הצמחים הקיימים והחדשים, לחברם לנוף הרחוק ולפונקציות הנוספות שיש בגינה,
כמו בריכה, אזורי ישיבה ואזורי אירוח.
בגינה הייתה גם כמות גדולה מאוד של עציצים ושילובם בתכנון היה "מעשה פסיפס".
בסופו של תהליך המיון נזרקו רק העציצים השבורים/סדוקים, וכל השאר שולבו בגינה, במיקומים שונים.
לעתים די נדירות קורה שדווקא האלמנטים הדוממים, ובמקרה זה הפסלים, הם המימד המשמעותי בגינה והצמחים הם המלווים ובתור שכאלה עליהם "להצניע לכת".

מבנה הגינה והתכנון החדש
לאורך שביל הגישה לבית משתרעת ערוגה צרה יחסית, שבעבר הייתה שוממה כמעט,
חופתה בטוף עליו הונחו באופן סתמי פסלים ועציצים שברבות השנים התרוקנו מצמחים ועמדו ריקים.
בתכנון החדש הערוגה חולקה למספר מקטעים באמצעות אדני רכבת שנפרסו לאורכם,
על מנת שיראה העץ הטבעי ללא החומר השמנוני העוטף את האדנים.
בקצה כל פס של אדן, סמוך לקיר, הוצב עציץ. הבחירה באדני הרכבת נעשתה כדי לחבר בין ריצוף האבן של שביל הכניסה, הערוגה ודק העץ שסביב בריכת הנוי הנמצאת בהמשך הערוגה,
ללא תוספת חומר נוסף.
 
בכל המקטעים שנוצרו נשתלו צמחי ליריופה 'אבר גרין ג'יאנט' היוצרים משטח ירוק אחיד,
בעל מראה רך שאינו משתנה לאורך עונות השנה. צמח זה מהווה רקע לא שתלטן לעציצים ולפסלים שהוצבו בערוגה. בעציצי גלזורה גדולים נשתלו עצי תפוז סיני (קומקווט) המניבים כמות גדולה של פרי כתום המקשט זמן ממושך את העצים.
בהמשך הערוגה בריכת נוי שתוכננה ברוחב הערוגה הצרה ומופרדת ממנה בדק.
בקצה המרוחק של הבריכה הוצב פסל בדמות ציפור לבנה וגדולה, המשתלבת במראה הנוף הרחוק ונדמה כאילו היא צוללת מהשמים.

לגינה חלק נוסף בעל אופי שונה לחלוטין מאופי הכניסה.
חלק זה "מוקף" בנוף הררי וסלעי ומשובצים בו טרסות ובוסתנים עתיקים.
בעבר נשתלו שיחי בוגנוילאה על מנת לתחום את הגינה ולתת הרגשת ביטחון,
אך ברבות השנים השיחים גדלו ללא יד מכוונת והסתירו את כל הנוף הרחוק.
הפעולה הראשונה בשידרוג הגינה היתה פתיחת 'חלונות' לנוף תוך כדי שמירה על הגידור
הצמחי החשוב מבחינה בטיחותית. במקום דשא הוחלט באזור זה ליצור במה העשויה דק עץ.
הבמה משמשת את דיירי הבית לארוח ולאירועי שירה המתקיימים אצלם תכופות.
הבמה הוגבהה על מנת שניתן יהיה לחוות את הנוף הרחוק.
הצמחים באזור זה נבחרו בהתאם לאווירה ה'טבעית' הים תיכונית המשתלבת בסביבה.
הטיפול באזור זה הוא מינימלי ופעם במספר חודשים נעשה גיזום מסיבי של שיחי הבוגנוילאה.

בחלק נוסף של הגינה בוסתן ובו עצי פרי רבים: עצי הדר ממינים שונים, מישמש, שזיף ועוד.
בין העצים פוזרו אבני מדרך ובצידיהן נשתלו צמחי תבלין כמו קורנית, רוזמרין זוחל, מיני מרווה,
מיני לוונדר, וכן הוטמנו פקעות ובצלים.
שילוב גופי תאורה בגינה זו, ובכל גינה אחרת, הוא מאד חשוב.
כאן יש חשיבות רבה לתאורה ממוקדת על הפסלים, זאת כדי שלא יראו כגופים שחורים בחושך.
לאורך השביל הוצבו גופי תאורה הנבלעים בתוך הצמחים ויוצרים אווירה נעימה ומשליכים צלליות
של הצמחים והפסלים על הקיר הלבן שברקע.
יש שיווי משקל מאד עדין בין יצירת חוויה של טיול בגן ופגישה בלתי אמצעית בפסלים,
ובין מצב בו מרגישים שמסתובבים בגן פסלים עמוס וכפוי.
מאחר והפסלים מאד מרשימים גם במידותיהם וגם באופיים, נבחרו בקרבתם צמחים בעלי מראה
נקי ואחיד שלא מתחרה במראה הפסל.

 להמשך קריאה על כיכרות העיר מודיעין