עיצוב גינה עם גיאופיטים

כתבה: עפרה קורן

ההיכרות והרומן של המין האנושי עם קבוצה זו של צמחים ארוכה כפי הנראה כימי היות האדם. אז שימשו הפקעות והבצלים למזון ורפואה. ועד היום ממשיך הרומן להתגלגל - בעיקר לנוי.
הגיאופיטים הם צמחי בצל ופקעת, שנמנים גם הם עם הרב שנתיים.

עד לפני שנים לא רבות הגיאופיטים נשתלו באדמה בלבד. בשנים האחרונות הם מוצאים את דרכם גם אל המיכלים למיניהם, העציצים והאדניות.
מרבית הגיאופיטים נרכשים בסתיו, עוברים את החורף באדמה ופורחים באביב (כמו הכלנית, הנרקיסים, צבעונים, יקינתונים ועוד), אבל יש לא מעט גיאופיטים גם לערוגה הקייצית והסתווית, כמו שושן הפסחא, דליות למיניהן, סייפנים, בת קאלה חבשית ועוד.
חלק מן הגיאופיטים אנו קונים בעציצים כשהם כבר בתהליך צמיחה או אפילו פריחה, כמו רקפות ובגוניות, אבל את מרביתם ניתן לרכוש כשהן רדומות, לטמון אותן בקרקע ולעקוב אחרי תהליך הצמיחה והפריחה.
בבחירת הגיאופיטים שאנו מכניסים לגינה יש לזכור שני דברים עיקריים: האחד הוא לוודא התאמה לקרקע (בעיקר ניקוז, שהבצלים לא יירקבו) ולתנאי הגדילה, והדבר השני הוא לבחור בפרח המתאים על מנת שהפריחה אכן תיראה כמו שאתם מצפים.

מספר עצות לרכישת גיאופיטים

1. עדיף לקנות בתפזורת מאשר בשקיות מוכנות, וכדאי לבחור בבצלים הגדולים ביותר על מנת לקבל פריחה נאה כבר בשנה הראשונה. בפקעות יש לבחון גם את הקוטר וגם את גובה הפקעת. בקנה שורש קשה יותר לשפוט, שכן לעתים תכופות דווקא גודל בינוני יניב צמח מוצלח יותר מקנה שורש גדול ומפותח יתר על המידה.
   
   
2. זכרו שהפקעות והבצלים הגדולים ביותר מתאימים לקרקע. לצורך שתילה במיכלים בחרו את הקטנים יותר.
   
   
3. כדאי לרכוש מוקדם בעונה יחסית, שכן אז המבחר גדול יותר והדבר מאפשר טיפול מקדים מיטבי. כדאי גם לשתול קרוב ככל הניתן לזמן הרכישה, ואם לא - יש לאחסן במקום יבש ומאוורר היטב עד לשתילה. באופן כללי, יש מן הבצלים שיש להחזיקם במקרר מספר שבועות לפני השתילה, לאחרים נדרשת השריה במים שעות מספר לפני השתילה וכד'. יש לבדוק כל פרח לגופו ולשים לב לדרישות.
   
   
4. הקפידו לבחור פקעות ובצלים במצב מיטבי - ללא סימני יובש או רקב. הן צריכות להיות מוצקות וכבדות ביחס לגודלן.
   
   
5. וודאו שהפקעות טרם התחילו בצמיחה - לא יותר מקצה ירקרק של גבעול, שרק מתחיל לבצבץ מעל לבצל.
   
   
6. וודאו שהבצל, ובעיקר צוואר הבצל - חלקו העליון - הם מוצקים וחלקים, ולא רכים או ניתנים למעיכה בקלות ושפני המשטח החיצוניים הם נקיים חלקים ומוצקים.
   עדיף לבחור כאלו שבם שהקליפה החיצונית, המעטפת דמוית הנייר, היא שלמה וחלקה, אבל סדקים בקליפה לא משפיעים על התפתחות הפקעות. בכל מקרה אין לרכוש בצלים או פקעות שהם חסרי קליפה לחלוטין, בעיקר לא צבעונים שהם רגישים יותר.
   
   
7. וודאו שבסיס הפקעת העגול, ממנו יצמחו השורשים, הוא מוצק ונקי מסימני רקב כמו גם שאין צמיחה מוקדמת של שורשים מתוך אותו בסיס העגול.

גיאופיטים וכיסויי קרקע

לאוהבי המראה הטבעי: אפשר "לשזרע" מדשאות ומשטחים ירוקים אחרים בפקעות על מנת להעניק להם מראה טבעי יותר: כלניות, נרקיסים ושאר פרחים שמוצאם מן הבר יתאימו לצורך העניין.
שתלו אותם ברחבי המדשאה בקבוצות גדולות יחסית וא- סימטריות, והניחו להם לפרוח וליצור באביב מראה מרהיב.
אך אליה וקוץ בה: במקרה כזה אסור לכסח את הדשא עד שהפקעות ייבלו לחלוטין, כולל העלווה. כיסוח העלווה לפני שהיא מתייבשת מעצמה, לא יאפשר לפקעת לאגור חומרי מזון לצמיחה בשנה הבאה.
מצד שני - עד שיגיע הזמן לכסח - הדשא יכול להגיע לגובה הברכיים!
פשרה למצב כזה הוא לשתול פרחים נמוכים שפריחת מוקדמת כמו כרכומים. המראה לא יהיה אולי כל כך דרמטי, אבל גם המדשאה תוכל להישמר מסודרת לאלו האוהבים אותה כך.

גיאופיטים עם רב וחד שנתיים

מלבד צמחי פקעת רגישים כמו דליות, שכדאי להוציא ולשתול מחדש בכל שנה, אפשר לשלב את הפקעות בצמחייה הרב שנתית, ולקחת אותם בחשבון בתכנון הגינה.
הצמחים המפותחים יותר גם מסתירים את העלווה המתייבשת של הגיאופיטים לאחר הפריחה, כך שהיא לא מהווה בעיה אסתטית.

גיאופיטים ופרחי בר

גם בטבע, חברת הצומח מורכבת מקבוצות שונות של צמחים. אחו של פרחי בר יועשר על ידי גיאופיטים שיתאימו למקום ולתנאים.

גיאופיטים עם שיחים ועצים

הפקעות יכולות ליצור מרבד צבעוני נאה מתחת לעצים, מסביב לגזע, מלבד עצים בעלי שורשים שטוחים ואגרסיביים. אוהבי צל כמו בגוניות ייהנו מתנאים כאלו, ובלבד שיקבלו שפע של מים.

גיאופיטים עם גיאופיטים

צמחי הבצל והפקעת יכולים בהחלט לעמוד גם בפני עצמם, כשהם שתולים בקבוצות גדולות בצורות שונות. "נחל" עשוי נרקיסים ריחניים או מוסקרי זערוריים, שיתפתל בצד פינת הישיבה או לאורך שביל הכניסה לבית, יכולים להוסיף דרמה ועניין לגינה.

גיאופיטים במיכלים

הפקעות והבצלים ייהנו לצמוח גם בעציצים ואדניות, אם רק יינתן להם טיפול מתאים. הם יכולים לעמוד בכניסה לבית, בפטיו או על אדן החלון, אבל גם בתוך הבית עצמו.
כדאי לזכור שגם הגיאופיטים, כמו הצמחים הרב שנתיים, מתרבים עם הזמן, ומדי מספר שנים יש להוציאם מן הקרקע, להפריד ליחידות בודדות ולשתול מחדש.

גלגל הצבעים

בשתילה של פרחים כדאי לתכנן היטב ולבנות סכימת צבעים לפי האפקט שרוצים להשיג:
סולם מונוכרומאטי למשל, עושה שימוש בצבע אחד בלבד - אבל בגוונים אחדים שלו: כחולים ותכולים למיניהם, גוונים שונים של אדום וכד'.
סולם משלים (דיאד) - עושה שימוש בצבעים הנגדיים, המשלימים, על הסקאלה, למשל: כחול וכתום, אדום וירוק, סגול וצהוב וכד'.
סולם אנאלוגי עושה שימוש בצבעים קרובים: צהוב, כתום ואדום למשל, או סולם של כחולים וסגולים.
בדרך כלל, לצורך הדגשה, כדאי להוסיף גוון ניטראלי כמו לבן בכמות מועטה - לשם הבלטה בלבד.
בעזרת הספקטרום ניתן להשיג אפקטים דרמתיים או מרגיעים בהתאם לאווירה שרוצים להשרות.
לסיכום, ניתן לומר שהעיצוב בצבע מאפשר יצירתיות רבה מצד הגנן - הן המקצועי והן החובב.
זכרו שבפרחים - מסה יוצרת אפקט, והפרח הבודד משמש להדגשה בלבד.
אם נשתמש בפרח אחד או שניים מכל מין - נקבל מעין ערבוביה בה לא יבלוט הייחוד של אף אחד מן הצמחים. פרח פיסולי בולט אחד בתוך מסה של צבע אחר - יבלוט כפליים.

 להמשך קריאה על עיצוב גינה עם רב שנתיים