כתב: דוד ערן, איירה: גילה קורינצסקי
שלב א' – איסוף הנתונים
גודל המגרש (בהנחה שלא מתנקזים אל המגרש מי-נגר ממגרשים סמוכים).
שטח הגגות וסימון מוצאי הניקוז, צמ"ג (צינור מי-גשם), מרזבים, או שפיכה חופשית מגגות משופעים וכן שטח ריצופי חוץ (פטיו, שבילים וכו').
על צילום מפת המגרש (בכל תוכנית "היתר בניה" יש תשריט של המבנה על המגרש וכן גדרות/גבולות המגרש) מסמנים את כל מוצאי הניקוז ומשלימים את סימון השטחים המרוצפים שאינם מופיעים בו. כדאי לצבוע בצבע אחד את כל הגגות, מרפסות, פטיו, חניה שהם בעלי גג וכן את כל השטחים בלתי-מחדירים (ריצופים ודומיהם). בצבע שונה מסמנים את כל שאר השטחים (גינון, חיפוי וקרקע ללא כיסוי כלשהו).
השלב הבא דורש כבר יותר- יש לאתר את השיפועים הקיימים בריצופי החוץ, שבילים וקרקע - כלומר לאן זורמים כעת מי-הנגר. היות והגישה התקינה לטיפול במי-נגר היתה (ועדיין "חיה") לסלקם מתחום המגרש לשטח ציבורי סמוך (בדרך-כלל כביש או שטח ציבורי אחר) הרי סביר שזה מה שיימצא גם בביתכם. באזורים מישוריים (פחות או יותר) כשהמצב הוא תקין יהיו שיפועים קלים (1-2%) מהיקף המבנה ושטחי החוץ המרוצפים לכיוון הכביש הצמוד לבית. את כיווני השיפועים שנמצאו או נמדדו (בעזרת מודד) מסמנים בחיצים קטנים על התשריט (המפה).
שלב ב' – "המתמטיקה" של הפרויקט
הגשמים בארצנו יורדים בארועים נפרדים - כלומר, בין אירוע אחד למשנהו יש הפסקה. על-כן, החישובים שעלינו לבצע יתייחסו לארוע אחד. הארוע שייבחן הוא בגדר "ארוע שיא", אך סביר שיקרה אחת למספר שנים באיזור המרכז. בדוגמה ניקח ארוע גשם בכמות של 30 מ"מ, שעשוי להימשך יום- יומיים. נתוני המגרש (בדוגמה): שטח כל המגרש 500 מ"ר
שטח בנוי (במפלס אחד) כולל מרפסות 190 מ"ר
שטח חנייה, רחבות מרוצפות ופטיו 60 מ"ר
יתרת שטח המגרש הינה גינה (מדשאה,
שיחים, פרחים, עצים וכו') 250 מ"ר
עכשיו נחשב את תרומת חלקי המגרש השונים למי-הנגר:
הגינה: בהנחה שעוצמת הגשם הינה בינונית יחלחלו רוב מי-הגשמים היורדים על שטחי הגינון (בגינה עצמה) והנגר העילי עשוי להיות בשיעור קטן- עד % 30. כל מ"מ גשם הינו כמות של 1 מטר מעוקב (מ"ק) על שטח של 1000 מ"ר (דונם).
בדוגמה שלנו, כמות הגשם 30 מ"מ על 250 מ"ר גינה הם כמות של ½7 מ"ק, אך מזה רק % 30 יחושבו כמי-נגר, כלומר ¼2 מ"ק.
(החישוב הוא: 30 X250 _ ואת התוצאה מכפילים ב- % 30)
1000 גגות הבניין, מרפסות ושטחים מרוצפים: החישוב כאן הוא פשוט, שכן כל הגשם היורד על שטחים אלה "הופך" למי-נגר. יש אומנם התנדפות מגגות ומשטחים במהלך אירוע הגשם, אך שיעורה קטן וזניח למטרתנו.
כמות הגשם: 30 מ"מ על 250 מ"ר הם ½7 מ"ק.
על-כן בדוגמה שלנו, ננסה לטפל בסך בכל בכמות של ¾9 מ"ק מי-נגר, באירוע אחד.
נפח האגן/האגנים להחדרת מי-הנגר:
נניח שאנו חופרים שטח המיועד להיות אגן ההחדרה.
נחפור שטח של 10 מ"ר לעומק של 80 ס"מ, נמלא בחפירה חומר כגון חצץ, חלוקי נחל, טוף וכו'. סך כל החללים בין חלקיקי החומר הגס הוא כ- % 25. האגן הזה יוכל להכיל זמנית כמות מי-נגר של 10 מ"ר X0.8 מטר X% 25 =2 מ"ק.
היות וכמות מי-הנגר הצפוייה לפי חישובנו היא ¾9 מ"ק בארוע הדוגמה דרוש לנו שטח אגן/אגנים של ¾9 מ"ק X10 מ"ר =48 מ"ר. 2 מ"ק
במילים אחרות, ליצירת אגן או אגני החדרה לכל מי-הנגר של ארוע הדוגמה נדרש שטח של כחמישית מכל שטח הגינון.
חשוב לזכור שלצורך קליטת מי-נגר של ארועי גשם כבד יותר נדרש שטח גדול יותר וכן שחובה, בכל מקרה, להכין מוצא תקין ליתרת מי-נגר שלא יחלחלו באגן/אגנים ומוצא זה יהיה לכיוון הכביש הסמוך (או מוצא תקין אחר).
שלב ג' - עת לתכנן, עת לחַשב ועת לבצע
בחירת מיקום וגודל אגן/אגני החדרה רצוי שתעשה כבר בשלבי התכנון הראשונים של הבית. חשוב שיועץ הקרקע/הביסוס של המבנה יהיה שותף בהחלטות, בייחוד לגבי עומק האגן/אגנים וקרבתם ליסודות המבנה. בשלב מוקדם זה עדיין נוח לקבוע את הגבהים בכל החצר, כך שיישמר מוצא תקין לכל מי-הנגר שלא נוכל להחדיר לקרקע. בנוסף ליועץ קרקע/ביסוס חשוב להיעזר בבעל מקצוע בתכנון החצר - אדריכל נוף או הנדסאי נוף. וכמו ברוב הנושאים גם כאן, ככל שצוות התכנון יורחב לכלול את כל מי שתרומתו ל"מוצר הסופי" חשובה ותרומה זו תתקבל בזמן, תתקבל תוצאה טובה יותר.
בבחירת חומר המילוי לאגן/אגני ההחדרה השיקול העיקרי הוא המחיר של החומר והוא מותנה בסוג החומר ובקרבת הבית למקור העיקרי של החומר (דהיינו, ההובלה הינה רכיב כבד של העלות). כיסוי חלקי של פני האגן במכלים לצמחים לא יפגע ביעילותו. המכלים יכולים להיות על-פני השטח או מוצנעים בתוך החומר הגס. ניתן להשתמש במכלים ללא תחתית ולמעשה גם יריעת פלסטיק חזקה (כגון "פלריג" או "שמשונית" וכו'), העשוייה כשרוול ללא תחתית, ובקוטר תואם למידות הצמח/צמחים תהיה טובה. במכלים נמלא מצע או קרקע לגידול ורצוי למלא עד קרקעית האגן. כך יוכלו שורשי הצמח בתוך המכל לחדור גם לקרקע הטבעית.
עדיף לשלב את ביצוע אגני ההחדרה עם ביצוע הפיתוח של המגרש. בשלב זה עדיין יש מעט אלמנטים מפריעים או מגבילים (קירות, צינורות וכו'). לאחר שהושלמה הבאת פני השטח לגבהים הרצויים, מסמנים את אגני ההחדרה וחופרים אותם. ממלאים את האגנים בחומר הנבחר (חצץ שטוף, חלוקי נחל, טוף או חומר אחר מתאים). צריך לשמור שפני האגנים יישארו נקיים מפסולת בניה, חול וגם קרקע - חומרים אלה יפחיתו את חדירות פני האגן ויקטינו את נפח ההחדרה.
אם לא רוצים לוותר על צמחייה על-פני שטח אגן ההחדרה אפשר להקטין במידת-מה את שכבת ההחדרה, לכסותה באריג הפרדה (אריג הקרוי "בד גיאו-טקסטיל"- העשוי מסיבים סינתטיים), ועל האריג לפזר שכבת רדודה (כ-20 ס"מ) של מצע לגידול צמחים. פתרון זה יקטין, כמובן, את נפח אגן ההחדרה.
שלב ד' - הגשם יורד ואנחנו מסתכלים
בניגוד לנטייה הטבעית של רבים להתכרבל מתחת לשמיכה עבה כשיורד הגשם - ובמיוחד בעת גשם זועף מלווה ברוח עזה - חשוב לראות איך "העסק" עובד בפועל. הנקודות החשובות לתצפית הן:
* האם מי-הנגר מהחלקים היותר גבוהים של הגינה וכמובן ממוצאי המרזבים והמשטחים המרוצפים שיועדו להיכנס לאגן אכן נכנסים אליו.
* האם העודפים זורמים כמתוכנן ליציאה תקינה לכביש או למוצא תקין אחר.
* בשעות הקרובות לירידת גשם חזק וגם בימים הקרובים לאחר מכן, יש לבחון בקפדנות אם יש חדירת רטיבות למרתף או לחללים תת-קרקעיים אחרים וגם לבדוק היטב בהיקף הקירות הסמוכים לאגן ההחדרה - בעיקר ליד הרצפה.
המהדרין יכולים למלא את האגן במים לפני מילויו בחומר ההחדרה ולבחון אם אין תקלות בחדירת מים למרתף וכו'. אם יש סימני חדירת מים או אפילו רק כתמי רטיבות צריך לעצור את הפרויקט ולטפל בשיפור האיטום והניקוז התת-קרקעי בהיקף הקירות החיצוניים של המרתף.
יציבות המבנים
חשוב לציין כאן את נושא יציבות המבנים (הבית, קירות תמך, גדרות בנויות וכו'). המבנים "יושבים" על ובתוך הקרקע ויציבות הקרקע היא גורם קריטי ליציבותם וחוזקם.
תכונות הקרקע בהקשר ליכולתה להקנות למבנים יציבות, מושפעות מאד ממצב רטיבות הקרקע. מסיבה זו משתדלים בעת הבניה לעגן את המבנים בעומק בו שינויי הרטיבות קטנים (באמצעות קידוח כלונסאות עמוקים) ובמקביל להסדיר את פניה העליונים של הקרקע כך שהמים ינועו הרחק מהמבנים. בהכללה ניתן לומר שפעולה להחדרת מים בקרקע הסמוכה למבנים עומדת בניגוד לשאיפת מהנדסי המבנים להרחיק מהם את מים. על-כן יש לקבל חוות-דעת הנדסית לגבי השינויים המתוכננים בניקוז העילי הקיים בסביבת המבנים.
כמו-כן נציין שהחדרת מים לקרקע בקרבת מרתף מעמידה במבחן את איטום קירות ("דפנות") המרתף. אם היו בעבר בעיות של חדירת מים למרתף הן עשויות לחזור ואולי אף ביתר חומרה בשל החדרת מי-גשמים לקרקע בקרבת המרתף.
להמשך קריאה על הקמת גן קטן