כופר לבן- זן רוברה

כתבה וצילמה: סימה קגן

שם עממי: Henna - Lythraceae
מוצא: אפריקה הצפונית, אסיה ואוסטרליה

כאמור, כופר לבן הוא שיח ותיק בארץ, בעל פריחה בצבע לבן. בשנת 1998 הבאתי מהגן הבוטני בטורטולה שבאיים הקריביים זרעים של כופר לבן - זן רוברה, הפורח בצבע ורוד עתיק.

המילה - var מציינת שזהו זן שנוצר באופן טבעי והוא אינו טיפוח מעשה אדם. הזרעים נבטו ועוד באותה השנה נשתלו בגינון במושב סתריה, באתר מינהל המחקר החקלאי ובגינות נוספות בארץ. לסוג כופר, מין אחד במשפחת הכופריים. על משפחה זו נמנים גם הגבנון, המוכר בשם קופאה, והלגרסטרמיה שהם צמחי גן מוכרים ונפוצים, בעלי ערך קישוטי וגנני שיחי הכופר מזכירים במידה מסוימת את הלגרסטמיה במבנה השיח ובתפרחות אולם יש להודות שהכופר מרשים פחות.
כופר יכול להיות שיח גדול או עץ קטן, רב גזעים שגובהו יכול להגיע ל- 6 מטר. הזן רוברה גדל לממדים קטנים יותר ועד היום גודלו בארץ לא עלה על 3 מטר בגובה וברוחב. השיח מאוד מסועף, ולעיתים הענפונים מסתיימים בקוץ.
זהו צמח נשיר מותנה, העלים נגדיים, קטנים ודמויי איזמל, צבעם ירוק, תפרחות הפרחים ערוכות במכבדים קיצוניים פירמידליים, אורך התפרחות מגיע עד 40 ס"מ.
הפרחים קטנים יחסית, קוטרם כחצי ס"מ והם ריחניים (לטעמי, ריח הפריחה לא נעים). בזן רוברה'
הפרחים נפתחים בצבע לבן, ותוך החשיפה לאור מתקבל הצבע הוורוד שנעשה כהה יותר עם התקדמות הפריחה. הפריחה מתחילה בראשית הקיץ ונמשכת עד הסתיו. בהמשך לפריחה נוצר הפרי, הלקט קטן בקוטר כ- 2 ס"מ. בתחילה צבעו אדום ואז יש לו גם ערך גנני אולם במהלך הבשלת הזרעים, ההלקט משנה את צבעו לחום יבש ואז מומלץ לגזום את הענפים נושאי הפרי. פעולה זו תעודד גל פריחה נוסף. באזורים טרופיים הפריחה נמשכת כל השנה. אני ממליצה על שתילתו כצמח גן הפורח בקיץ.
היוונים והמצרים העתיקים השתמשו בחינה לצביעת השיער. במזרח משתמשים בחינה לצביעת כף היד וכפות הרגליים, צביעה שיש לה תפקיד חשוב בטכסי הנישואים שם. במספרות הוא משמש כבסיס פופלרי לצביעת שיער, בזכות היותו חומר טבעי ולא מזיק. לקבלת הצבע משתמשים בעלים ובענפונים מיובשים וטחונים ולא בפירות ובזרעים כמו שחושבים בטעות. כאשר מגדלים אותו לצורכי מסחר, לא נותנים לצמח לפרוח והוא נגזם פעמיים בשנה כדי להגדיל את ייצור העלים.

תנאי גידול של כופר לבן

השיחים מתאימים לשתילה בשמש מלאה, בקרקעות מנוקזות ובטמפרטורה של עד מינוס מעלה צלסיוס. הצמח יהנה מהשקיה סדירה אולם נחשב לחסכן במים, ולאחר התבססותו יסתפק בהשקיה אחת לשבועיים-שלושה.

לכופר אופי צימוח מסועף וצפוף, הוא מייצר גזע בבסיס הצמח כבר בשנותיו הראשונות, ולכן כדאי להחליט כבר בתחילה אם העיצוב יהיה לעץ קטן או לשיח. הוא עמיד לגיזומים תכופים ולפיכך אפשר לשקול התאמתו לשמש כצמח גדר באזורים חמים. מתאים לשתילה בגן כמוקד צבע בחודשי הקיץ, כצמח במיכל על גג או בכניסה לבית. כאמור הצמח הוא נשיר מותנה ובארץ, בחורף, ישיר את עליו לחלוטין. באביב, כשהצמח מתעורר, מומלץ לגזום אותו לגובה הרצוי ולעצבו. ניתן לגזום שיחים שהגיעו לשלושה מטר גובה ורוחב, לגובה של מטר אחד מבלי שהצמח יפגע. תוך שבועות בודדים כל הצמח ילבלב, יוריק ויפרח.

ריבוי
השרשרת ייחורים מעוצים למחצה בשולחן השרשה, בכל חודשי הקיץ, השרשה מתקבלת תוך שבועיים. צמחים ניתן להשיג במשתלת גליל צמחים, יגור, מלצר, סלונר ובמשתלות נוספות.

להמשך קריאה על שיח בשם ניקטנתס - טריטיס