הקמת גינה עם עצים ושיחים

כתבה: נגה יער,  צילומים: אוריה תדמור

גינתם של הדסה ועמי גלעדי במושב באר טוביה מקפלת בתוכה שורשיות ארץ ישראלית והתיישבותית, ועם כל רובד נוסף שמתגלה בגינה ובבית אתה - הצופה, מתרשם יותר ויותר. השורשיות מקבלת משנה תוקף, תרתי משמע, גם לנוכח שורשיהם של עצי הגן הוותיקים והמרשימים.

ריח הרפת המקדם את פניך ואפך כשאתה נכנס למושב באר טוביה, לא מרמז אפילו רמז קל על ההפתעה הצבעונית והמשמחת המצפה למבקר בבית משפחת גלעדי. הרבה גינות יפות יש במושב, אך פניה הפתוחים לרחוב של גינת מש' גלעדי ומכת הצבע המאורגן והשופע* מזמינים את המבקר לעצור ולהסתכל ביתר תשומת לב. מדרך הטבע הוא שגינה ותיקה אוצרת בקרבה סודות וסיפורים משפחתיים. כמעט לכל פינה בגינה יש סיפור, איך נוצרה ולמה. תוך אילוץ? או שמא סתם כך בגלל יצר האספנות של בעלי הגינה? בגינה הזו ובבית הזה מקופלת היסטוריה ישראלית והתיישבותית ועם כל רובד שנגלה בגינה ובבית אתה, הצופה, מוקסם יותר ויותר הנה, למשל, השוקת שנוצרה לפני 70 שנה וכתוב עליה "השוקת של סבתא שושנה 1930" היום השוקת היא בריכת נוי קטנה שיש בה צמחי מים. בהמשך ניווכח שלא רק השוקת מקפלת בתוכה היסטוריה. למרות שהרפת ניבטת מחלונותיו האחוריים של הבית הרי שהחצר כולה, כולל הרפת, הינה אסתטית, נקייה, ויש בה חמימות כפרית ונעימה, המיבנן שבחצר זו מורכב מ- 3 דורות של בתי המשפחה. שלושה דורות פירושו הרבה סיפורים. זכרונות והיסטוריה - גם על הגינה הנלווית.

בית הסב והסבתא

עומד במקום משנת 1935, הבית היה קטן, כמו הבתים שנבנו בימים של ראשוניות וחלוציות. חלונותיו קטנים ולהם תריסי עץ הנתפסים בהיפתחם על תפס המתכת בדמות "איש". תקרתו גבוהה והמרצפות כתומות ומצויירות בסגנון הערבי שהיה נהוג בארץ בראשית המאה הקודמת. כל אלה הם רמזים מן הבית הישן שחודש. גם בתוספת שנבנתה עבור הדור השלישי, יש סממנים של אופיו הראשוני. כיום הוא מואר, חלונותיו נפתחים אל הגן מכל רוחות השמיים, כשמבעד לחלון המטבח אפשר לראות את הרפת על ריחותיה וקולותיה, ובעיקר את הפטיו.
בית בני הזוג הדסה גלעדי שהם ילידי המושב, נבנה במרווח קטן מהבית הישן לפני כ- 37 שנה. גם בית זה אינו גבוה, ונותן לגן המקיף אותו להוות את העיקר בתמונה. בגינה שני חלקים עיקריים: גינת החזית, שהיא במפנה הצפוני של הבית ופניה לרחוב הראשי של המושב והגינה הפנימית שהיא הפטיו שנוצר מהמבנן בן שלושת הבתים. צורתו של הפטיו הוא כמו האות ח שפתחה דרומי, ופתח צר במרווח שני הבתים מוביל עם שביל יציאה לחזית.

החזית

במבט ראשון לא ניתנת תשומת הלב לעצי השלד של הגן שהם גדולים, רבי שנים ובעלי נוכחות מרשימה, וזאת בגלל "מכת הצבע" שהעין סופגת בעת פריחתם של שיחי הוורדים ופרחי העונה. השטיחים הכתומים-צהובים של פרחי אשולציה קליפורנית הפרושים לבין הכביש לבין המדשאה, שברקע מספר ורדים הפורחים בעוצמה האופיינית לאביב, כשהבולט בהם הוא ורד על גזע המורכב משני זנים במרחק לא רב נטוע שיח חדש בארץ ששמו העממי הוא "עץ הדליה", המעורר את עניין אוהבי הצמחים שבין המבקרים.
כאמור, שלא כגינות הבתים העירוניים - כאן הגינה איננה מסתתרת מאחורי גדרות והיא חשופה אל הכביש. העובר ושב יכול ליהנות ולהתבשם מיופיה ומהאהבה המושקעת בה. הפתיחות מזמינה לעצור ולהסתכל שוב ושוב, עד שהעין קולטת את הפרטים והלב הולך ומתרחב.
בסיירה עמנו בגינתה, מעידה הדסה על עצמה כ"גרופית" של צמחים עוד מימי ילדותה. אך היא לא הסתפקה באהבה או באספנות בלבד. היא השתלמה בקורסים לגינון ולתכנון בפקולטה לחקלאות ומבקרת תדיר במשתלות רבות ברחבי הארץ. עובדה זו ניכרת היטב כשאנחנו פוגשים צמחים שזה עתה אוקלמו בארץ והם אינם מצויים עדיין בגנים פרטיים רבים.

הערוגות התוחמות את צדי המדשאה והבית צבועות בצבעי פסטל עדינים של צמחי אלסטרומריה זהובה, מרוות ממינים שונים, פריחות עזות של פרג אגסני מן הבר ופיסול מן הטבע - אבנים יפות. בעלות צורה מיוחדת או עניין גיאולוגי שבני הזוג אוספים בטיוליהם ברחבי הארץ.
על המדשאה, בצידה המזרחי, עומדת נדנדת עץ ומאחוריה מתנוסס שיח ויגלה ורודה שניכר עליו שהוא מצוי במקום המתאים לו והוא פורח בשפע רב ככל הנראה, האדמה הכבדה של האזור מיטיבה עימו מאד.
השביל המוליך אל הבית חוצה את החזית לשניים. לצד המזרחי שתואר לעיל יש מראה זוהר ורענן. תוספת מלבבת לרעננות הזו באה מירקותו הבהירה, המאירה והמפתיעה של עץ גינקו דו-אונתי, עץ זה נשתל לפני 20 שנה. גובהו כ- 3 מטרים, ויש לו כבר נוכחות מרשימה. כידוע, עץ הגינקו גדל לאט וכאן בגינה זו הוא מוכיח שהסבלנות משתלמת. הוא מקבל דישון וזיבול עם כל הגינה שלוש פעמים בשנה, וניכר גם בו שהאדמה הכבדה הולמת את צרכיו. הייתכן כי הגינקו אינו זקוק למנות קור רבות כפי שרבים חושבים?
הצד המערבי של גינת החזית מוצל יותר, שולט בו עץ אחד, כוריזיה בקבוקית שמתחתיו של סיגל קיסוסי (סיגלית אוסטרלית") כשכל הצמחיה השופעת הקיימת בערוגה גדולה זו שתולה בעציצים. בעבר היתה כאן מדשאה אך עם השנים, עם ההצללה שכבדה מצילם של העצים ועם יצר האספנות לצמחים מיוחדים שקל יותר לגדלם בעציצים, שינתה חלקה זו את פניה.

שורשים - תרתי משמע
במבט שני, לאחר שנקלטה שפעת הצבע, נאחזות העיניים בעצים הגדולים, שהם בני למעלה משלושים שנה. הגדול שבהם - פיקוס גומי אדי ממדים - ניצב במרכז הפטיו שבין שני הבתים. הפיקוס הזה מתחיל את חייו, כדרכם של רוב צמחי פיקוס הגומי. כצמח בית בעציץ. הדסה חשבה שהוא גווע בבית והעבירה אותו בתמימות לחצר, שם התפתח לממדי ענק. ארבע פעמים ביום אוספת הדסה את העלים הגדולים של הפיקוס הנוהג להחליף את עליו במשך כל ימות השנה. "מזל שהפרות אוהבות לאכול את העלים" היא מחייכת באספה אותם בפעם המי יודע כמה (בשיחה אתה מדגישה הדסה כי עם ניסיונה הגנני שהצטבר במהלך השנים, לא היתה נוטעת היום עץ כזה במרכז החצר הפנימית הקרובה לבית).

החצר הפנימית מרוצפת ברובה והצמחיה השופעת בה שוכנת בעציצים (ברובם מיני בגונה) וזאת מחמת שרשי הפיקוס התוקפנים שאינם מאפשרים לאף צמח לשרוד בקרבתם. הערוגה מקבלת ממד נוסף, המוריסטי, לנכח הפסלים המוצבים בה. אלה מפוזרים בינות העציצים, חלקם עשויים מאבנים יפות, שהפסל מצא בהן דמיון לבעלי חיים. אחרים עשויים מקרמיקה, כמו דמויות ינשופים מצד אחד ודמויות מהעלייה השנייה מצד שני, ועוד כהנה וכהנה פסלי גינה שאספה הדסה לאורך שנים.

מכיוון שצידה הדרומי של חצר פנימית זו פונה אל הרפת, שתלה הדסה גדר חיה המפרידה בין הבית והחצר לבין השטח החקלאי. גדר זו מורכבת משיחים גדולים כסופורה אמריקאית, סיזיגיום מכבדי וברונפלסיה גביענית. ביניהם מתנוסס לתפארה עץ מתחלית פעמונית (עץ הצבעונים בשמו העממי) - שאפשר לדמיין עד כמה יפים פרחיו, הניבטים מבעד לכל החלונות הדרומיים של שני הבתים. לצידם מספר שיחי היביסקוס סיני שפורח בוורוד. בהמשכה של ערוגה זו, ההולכת ונעשית נמוכה לאורך קיר הבית, מתנוסס לו שומר גדול ממדים, פסלון של אווזה נחמדת ומספר שיחי ורדים נמוכים מזני המיידילנד. בערוגה אחרת, המצויה ליד הקיר הלבן של הבית החדש, שתולה ערוגה "עכשווית" ובה לובליה שרועה וורבנה ארגטינית. ערוגה זו תחומה באדני רכבת, אלמנט פופלרי מאוד בגינות בשנים האחרונות.

דינמיות עם שמירת העבר

במעבר בין שני הבתים, בשטח צר מאד, ובניגוד לכל היגיון, מתנוסס בהדר כתום של צמיחה חדשה חדשה פיקוס אזני (רוקסבורג'). ניכר בו שהוא גזום באורח לא סימטרי, וכמו בשאר הפינות גם כאן יש "סיפור". עם התוספת ובניית הבית החדש עמוד בפני המשפחה שתי אפשרויות: לכרות את העץ או לגזום ענף גדול שהפריע לבנייה ולמעבר. מאמצים רבים הושקעו כאן ובלבד שהעץ יישאר על עמדו, שכן בעלת הגינה סבורה ש"עץ הוא כמו בן משפחה וממנו לא נפרדים". למרות נשר פירותיו, הוא אהוב על הדסה במיוחד בעיקר בשל צורתו הסוככנית ועליו הגדולים. בצמוד לו עובר שביל המעבר העשוי בחלקו מחלוקי נחל המושקעים בבטון, ובחלקו מבטון חלק. צורה לא סימטרית זו מקורה בכך שמלאכת יציקת השביל נעשתה בידי בני הבית. הם עמדו על האדמה בצדי הבטון הלח והשקיעו בו את החלוקים. במקומות אליהם לא הגיעו ידיהם - שם נשאר הבטון חלק. בין החלוקים אפשר לראות מדי פעם צדפים ואבנים יפות.
לא רק עצי ענק יש בגינה: עץ בוהיניה מגוונת 'לבן' שהוא עץ די צעיר בגינה, פלומריה ריחנית (עם פרחים אדומים), ופלומריה ריחנית (עם פרחים כתומים), שניהם עצים קטנים עדיין כמו כן, מצאתי כאן שיחים חדשים בארץ כגמלינה פליפינית שנבחרו בשל צבעם או בשל היותם מיוחדים. גם לגבי אלה נעשו מאמצים עצומים להגן עליהם מפני פגעי הבנייה, כיוון שהם מה שנקרא "המיוחדים" של הגינה, כל מאמץ כדאי.

השיחים מצויים תמיד כרקע לצמחים עשבוניים עונתיים או רב-שנתיים בערוגות לעתים שתולים לפניהם צמחי מאכל בשורות צפופות של חסה ואחרים - מראה שמזכיר קצת גינות באירופה. תכלית עם יופי. שיחים כשתכונותיהם עדיין לא מוכרות לגמרי, שתולים כגובלים בין החצר והכביש הפנימי המשמש מעבר לרפת.

גם מקומם של המטפסים לא נפקד מן הגינה. המחסן הקטן, הנמצא כמטווחי המבט מחלונות הבית, מכוסה בכתום מפרחי המטפס תונברגיית גרגור ומסגול (באביב בלבד) מפריחת פטראה משתרגת על פינת הרפת עולה ומטפס "הפרפר סגול" - דלקמפיה 'מתיאה'.

כל הגינה הגדולה הזו שגודלה כדונם, מושקית ידנית. זה לא הגיוני ואף לא מומלץ אך הדסה טוענת שכך היא אומדת כל בוקר את מצבו של כל צמח ומשקה אותו על פי צרכיו. מנהג זה נפוץ בקרב בעלי גינות רבים שגינתם קרובה ללבם וקשה מאוד לשכנעם שההרגל הזה הוא בזבזני וכי אפשר להסתכל כל צמח וצמח ולבחון אותם מקרוב ובתכיפות גם בלי צינור ביד. הדסה מפזרת בגינה קומפוסט שלוש פעמים בשנה בתוספת ידנית של סקווסטרין ודשן 20-20-20. השניים האחרונים ניתנים במשפך על פי צרכיו הפרטיים של כל צמח.

למרות שלא היתה תוכנית ראשונית לגינה, שהיא בבסיסה כבת 43 שנה, ועל אף המגרעות שיש בגינה שאינה מתוכננת מראש, ניכר בה בגינה זו שהיא דינמית ומשתנה על פי צרכי העתים, אך על בסיס הראשוניות שבה על אף שיש בה שפע רב של מיני צמחים, אין היא נראית דחוסה. היא מרווחת ואוורירית, כל עץ וכל שיח מקבלים את המרחב הראוי להם.
אולי דווקא בגלל שהיא איננה מתוכננת מלכתחילה יש בגינה זו חמימות, הנובעת אולי בגלל - או בזכות - הספונטניות והרעננות שיש בגינון שנוצר עם השנים ועם מהלך החיים בגן, לעומת המראה הקר כלשהו הנובע לפעמים מתכנון קפדני ומהוקצע הנותן לעתים מראה מלאכותי. אולי זה נובע מהשיפעה הטבעית והבלתי מתוכננת של פריחות מזרעי פרחים מהשנה שעברה, אותן נשאה הרוח והגן מקבל מראה טבעי של פריחת פרגים במקום לא צפוי? אלה דברים שאינם קיימים בתכנון קפדני היוצר לפעמים חוסר חמימות,

למרות שיש שוני בין הפינות הצבעוניות ולא תמיד קיימת התאמה נופית ביניהן, נוצר חיבור טוב בין חלקי הגן השונים המהווים מסגרת לבית ולמדשאה. ייתכן והסוד הוא שהצבעוניות ניתזה כאן בידה הראויה, אין הגזמה בתערובת הצבע. החיבורים בין כתמי הצבע נעימים. המינים נשתלו בגושים גדולים והם הנותנים לגינה מראה מאורגן המושך את העין.

להמשך קריאה על שילוב מטפסים בגינה

רשימה חלקית של הצמחים המופיעים בכתבה

אלסטרומריה זהובה Alstromeria aurantiaca
אשולציה קליפורנית Eschcccolzia Califormica
בוהיניה מגוונת 'לבן' Bauhinia variegata
כגמלינה פליפינית Gmelina philppensis
גינקו דו-אונתי Ginkgo biloba
היביסקוס סיני Hibiscus rosa-sinesis
ויגלה ורודה Weigaela florida
כוריזיה בקבוקית Chorisia insignis
לובליה שרועה (זן קומפקטי) Lobelia erinus
מתחלית פעמונית Spathodea camanulata
סופורה אמריקאית Sophora secundiflora
סיגל קיסוסי Viola hederacea
פטראה משתרגת Pterea volubilis
פלומריה ריחנית (שם עממי פיטנה) Plumeria rubra
פיקוס אזני (רוקסבורגי) Ficus roxburghii
פיקוס הגומי Ficus elastica
פרפר סגול (שם עממי) Dalechampia diofcoreifolla
תונברגיית גרגור Thunbbergia gregorii

 להמשך קריאה על הקמת גינה במדרון עם סוכת גפנים