בקריס

כתבה וצילמה: סימה קגן

בקריס, זנים שונים Baccharis
Asteraceae משפחה: מורכבים
מוצא: אמריקה
בשנת 1997 הבאתי את הזן הראשון - בקריס הכדורים 'פיג'ן פוינט' ובשנת 2000 הבאתי את הזן השני שהוא מיכלוא – בקריס 'תומפסון'. שני הזנים הם צמחי כיסוי ירוקי-עד וחסכני מים.

בקריס הכדורים 'פיג'ן פוינט'

Baccharis pilularis ‘Pigeon Point

מוצא: קליפורניה.
זהו צמח כיסוי ירוק-עד, בעל עלווה ירוקה, גדל בצורת כריות ומתאים לשתילה באחזקה נמוכה בכל אזורי הארץ. חסכן במים ומצטיין בחוף בים.
הצמח מעוצה בבסיסו, גדל לגובה של כחצי מטר, אולם עם התבגרותו הוא עשוי להגיע עד לגובה של מטר אחד. מתפשט ל-2-4 מטר רוחב, תוך כדי שהוא משתרש במפרקים ויוצר מבנה דמוי כרית ירוקה וצפופה. העלים קטנים ועגולים, בעלי מרקם נעים במגע, אורכם כ-1 ס"מ וצבעם ירוק בהיר. 'פיג'ן פוינט' הוא סלקציה של צמח זכרי, ולכך יש יתרון שהצמח איננו מייצר זרעים ואנו לא מסתכנים באפשרות שהצמח יהפוך לפולשני.

תנאי גידול
בקריס מתאים לשתילה בשמש מלאה, בכל אזורי הארץ ובכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת. הצמח נהנה מקרירות, יגדל היטב באזורי ההר הגבוה והוא עמיד לקרה.
בעבודה משותפת עם ש.ה.מ וקק"ל שתלנו בקיבוץ פלמחים, בקו החוף, צמחים של בקריס 'פיג'ן פוינט' והם הראו התאמה מלאה לשתילה בקו ראשון לים. הצמח נחשב לחסכן במים ובגן הנוי, לאחר התבססותו, ניתן להסתפק בהשקיה של פעם בחודש במהלך הקיץ והסתיו.
הצמח מתאים לשתילה כצמח כיסוי לשטחים נרחבים, במקומות בהם חשוב לשמור על שדה ראייה וחובה לשתול צמחים נמוכים. מתאים לגינון באיי תנועה, על מדרונות לתפיסת הקרקע, בצדי דרכים, במסלעה גדולה, בכל מקום בו רוצים כיסוי שטח ירוק. צמח אידאלי לגינון במרחב הכפרי, במושב ובקיבוץ בהם יש צורך בגינון של שטחים נרחבים .
אני ממליצה לשתול אותו במרחק של מטר בין צמח לצמח. אין צורך בגיזום. הצמחים הראשונים בארץ נשתלו בשנת 1998 במושב סתריה, בכניסה ליישוב ובמקומות שונים בגינון הציבורי. עד היום לא גזמנו אותם והם צמחו לכריות ירוקות ורעננות בכל חודשי השנה.

ריבוי
ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים למחצה, בעונת האביב והקיץ, בשולחן השרשה ובעזרת הורמון השרשה. השרשה מתקבלת תוך שלושה שבועות.

בקריס 'סטארן' (ב. 'תומפסון')

Baccharis x 'Starn' (Baccharis x 'Thompson')
(B. pilularis x B. sarothroides)
מכלוא גנני זה בין בקריס הכדורים ובקריס מכבדי נעשה באוניברסיטת אריזונה והבאתי אותו ארצה בשנת 2000 ממשתלה באריזונה. בקריס 'תומפסון' הוא צמח כיסוי גבוה יותר והוא גדל לגובה של 1-1.2 מטר ומגיע לרוחב של 2.5 מטר. הצמח זכרי ולא מייצר זרעים. העלים דקים, כמעט מחטניים, וצבעם ירוק רענן. מתאים לכיסוי שטחים וגם כגדר חיה, עדיף לא גזומה.
תנאי גידול דומים לזן הראשון, הייחודיות של מכלוא זה, שהוא מותאם יותר לתנאי יובש ולאזורים חמים במיוחד. בערבה ובנגב אני ממליצה לשתול את הזן תומפסון. אפשר לגזום באביב כדי לשלוט על גודלו. ללא גיזום, הצימוח שלו צפוף ומדכא עשביה. הריבוי בדומה לזן הראשון.

לקריאה על כופר לבן - זן רוברה