מצע מנותק- על דישון ודשנים

רקמות צמחים מכילות 19 יסודות כימיים הנחשבים כחיוניים להתפתחותם. מתוך אלה, שלושה יסודות – מימן, פחמן וחמצן – יכולים להיקלט גם מהאוויר, אך 16 האחרים נקלטים דרך בית השורשים, מומסים בתמיסת הקרקע שמקיפה את השורש.

כתב וצילם: יוני אוסרוביץ

בטבע, נוצרים חומרי ההזנה הנדרשים לצמח בתהליכי הבליה של הקרקע עצמה ובתהליכי פירוק החומר האורגני המצוי בה (ריקבון צמחים ופרש בעלי חיים).תהליכים אלה מתרחשים גם בשדה החקלאי וגם בערוגת המצע המנותק שבגינה, אך מהירותם אינה יכולה לשרת את קצב הצימוח לו אנו מצפים, ובל נשכח גם שברצוננו לשמור על ניקיון הגינה אנו מסלקים ממנה גם שאריות אורגניות שונות.

בחקלאות ובגינון המודרניים אנו נוהגים להגיש לצמח את חומרי ההזנה הנדרשים לו באופן ישיר על ידי דשנים הזמינים לקליטה ושימוש מידי.
מסת חומרי ההזנה העיקריים אותם אנו מגישים לצמח כוללת – חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום וגופרית. שלושת הראשונים (חנקן, זרחן ואשלגן) מסופקים כחלק מהדשן כאשר האחרונים (סידן מגנזיום וגופרית) כבר מצויים במי ההשקיה ועל כן, ברוב המקרים, הם אינם מוספים בדישון הגנני בכלל, ובמצע מנותק בפרט.
בגידול על מצע מנותק מקובל גם להגיש לצמח חמישה יסודות נוספים – ברזל, מנגן, אבץ, נחושת ומוליבדן - אותם הוא אומנם צורך בכמות קטנה (ועל כן הם נקראים יסודות קורט) אך חשיבותם להתפתחותו ולמופעו התקין היא גדולה.

מהו דשן?

ברוב הדשנים מצוינות שלוש ספרות לתיאור ריכוז חומרי ההזנה (באחוזי משקל). משמאל החנקן (N) במרכז תחמוצת זרחן (P2O5) ומימין תחמוצת אשלגן (K2O): כדוגמה נציג את אחד ההרכבים הנפוצים בתחום הגנני, הוא - 7.3.7 -  המופיע כנוזל מרוכז ומכיל בכל ק"ג נוזל (משמאל לימין) 70 גרם חנקן (7%), 30 גרם תחמוצת זרחן (3%) ו 70 גרם תחמוצת אשלגן (7%). 
ברוב המקרים הוא יכיל גם את חבילת יסודות הקורט. יחס זה של חומרי הזנה מעודד צימוח ווגדטיבי נמרץ ויתאים בעיקר לדישון צמחי עציץ ולחד שנתיים. בבואנו להתייחס לדרישות ההזנה של חנטים ופירות (למשל עצי פרי) נרצה להגדיל את חלקו היחסי של האשלגן בדשן, ואז נעבוד עם הרכבים בהם ריכוזו גבוהה יותר בהשוואה לחנקן.
הרכב דשנים מקובל הוא -  5.3.8 -  בו ריכוזו המשקלי של האשלגן גבוה פי 1.6 מריכוז החנקן. להרכבים נוזליים אלו קיימים מקבילים מוצקים: האחד הוא  - 20.9.20  - בו יחס החנקן והאשלגן שווים, והשני הוא - 17.10.27 – שם האשלגן מרוכז יותר.
בחלוקת יחסי המינרלים ניווכח כי הדשנים המוצקים מרוכזים פי שלוש וחצי מהדשן הנוזלי, וכך צריך גם להתייחס אליהם במחיר הרכישה.

חישוב הכמות המוזרקת: מכיוון שריכוז חומרי ההזנה שמצוין על האריזה הוא משקלי, ברצוננו לקבל ריכוז לליטר עלינו להכפיל אותו במשקלו הנפחי (המשקל של ליטר דשן), המצוין על האריזה.
טבלה 1 מתארת את ריכוז החומרי ההזנה המתקבלים בהזרקת ליטר דשן נוזלי לקוב מים.
הנתונים בטבלה זו על פי קטלוג דשנים וחומרים כימיים בע"מ
אם בחרנו להשתמש בדשן מוצק נמיס נוסיף 10 ליטר מים ל 2 ק"ג דשן ונערבב היטב.
טבלה 2 מתארת את ריכוז חומרי ההזנה המתקבל.  

עקרונות בקביעת ממשק הדישון במצע מנותק: התפתחותם של צמחים צורכת חומרי הזנה. בבואנו לדשן אנו מחזירים לצמח את הגירעון שנצבר במטרה לשמור על איזון בבית השורשים. מכיוון שנפח כלי הגידול קטן ובית השורשים צפוף כמות חומרי ההזנה שיכולה להישמר בו נמוכה משמעותית מזו שיכולה להישמר בקרקע.
על כן, עלינו להקפיד ולדשן בכל השקיה ורצוי בדשן מורכב (טבלאות 1 ו 2) הכולל יסודות קורט. ריכוז הדשן ישפיע רבות על מופע הגינה אך גם על עוצמת הצימוח ומכאן על הצורך לטפל בה. ככלל, דישון רציף בריכוז נמוך עדיף על דישון לסירוגין, מרוכז, ממשק העלול לפגוע בהתפתחות הצמחים.
עליה במנת המים היומית מאפשרת להקטין את יחס ההזרקה בקיץ, ומאידך, בחורף ובעונות השוליים, כאשר מנת המים היומית קטנה עלינו להגדיל את הריכוז כך שנוכל לספק את כלל הצריכה היומית של הצמחים. בעזרת מד מוליכות חשמלית (ראה גיליון ינואר – פברואר 2013 עמוד 52) נוכל לעקוב אחר ריכוז הדשן המתקבל בפועל במי ההשקיה.
כיוון משאבת הדישון ל- 0.1% יזריק ליטר דשן לקוב מים, במידה והריכוז המבוקש מתקבל ניווכח שערך המוליכות עלה בכ- חצי יחידה. הגדלה או הקטנה של הריכוז ישפיעו בהתאם על ערך המוליכות החשמלית של מי ההשקיה.

להמשך קריאה  בנושא דשנים - שימוש בדשנים בשחרור איטי