גן ארמון ברחוב הירקון

כתבה וצלמה - מיכל זסק, הנדסאית נוף

גינה בסגנון פורמאלי המאזכר באופן מובהק את מסורת הגינון הצרפתית מקיימת הרמוניה עדינה

עם מבנה הבאוהאוס ברחוב הירקון 96 בתל אביב, שנבנה לפני יותר משמונים שנה

שיפוץ תוך שמירה על ההיסטוריה

כשנינה להב ראתה לראשונה את המבנה הנאה והאלגנטי שברחוב הירקון 96 בתל-אביב ואת הגינה המגובבת שהשתרעה בחזיתו, ברור היה לה שדרושה  לחידושה עבודה זהירה, מכבדת ומדוייקת. "יש משהו כל כך אצילי ומרגש בבניין הזה", אומרת לי נינה כשהיא נזכרת במפגשה הראשון עם מבנה הבאוהאוס המשופץ, "היה צורך להקשיב היטב לשפה האדריכלית שבה דיבר".

הירקון 96 הוא מסוג הפרויקטים שבהם לא ניתן להפריד בין המבנה וההיסטוריה האדריכלית שלו, לבין הגינה העוטפת אותו ומשמשת לו חזית וכניסה. תולדותיו כרוכים בתולדותיה של העיר הלבנה.

שמונים שנים קודם שהגיעה נינה לגינה, בתל אביב של 1935, תכנן האדריכל והמהנדס פנחס ביז'ונסקי בניין מגורים עבור בני הזוג רייספלד. כמקובל בת"א של אותן שנים, המבנה תוכנן בסגנון הבינלאומי (סגנון ה"באוהאוס"). הבניין המקורי נבנה בצורת האות H ובחזית הפרידה גינה קטנה בין שני אגפי הבניין. חזית המרפסות הפונות אל רחוב הירקון ואל הים עוצבה בצורה מעוגלת, סימן היכר לבניין שנשמר מאז ועד היום.

במשך השנים עבר הבניין שינויי בעלות וגלגולים שונים, הוזנח, ומצבו הלך והתדרדר עד שהפך לחורבה. בעשור הראשון של המאה ה- 21 רכשה קבוצת יזמים את המבנה המוזנח וביקשה להרוס אותו ולבנות תחתיו מגדל מגורים חדש ומפואר. עיריית ת"א התנגדה להריסת המבנה בשל חלקו בהיסטוריה של הסגנון הבינ"ל בת"א, ודרשה מן היזמים לשמרו. לאחר קרב משפטי נפתל פסק בית המשפט שיש לשמר את הבניין, והוא נמסר לתכנונו של אדריכל השימור אמיר בר אור. שני אגפי הבאוהאוס הותיקים שוחזרו מן היסוד תוך שמירה על חזותם המקורית. להם נוסף בניין חדש בן תשע קומות שתוכנן ע"י האדריכל גידי בר אוריין. המבנה החדש, הבנוי זכוכית שחורה, נבדל מאוד בסגנונו האדריכלי ונועד להדגיש את השוני שבין חדש ומודרני לישן והיסטורי.

התכנון המחודש של הגינה

אל סיפור זה של חדש וישן הגיעה נינה להב לפני כשנה וחצי, כשהתבקשה על ידי הדיירים לתכנן מחדש את הגינה הקטנה המצויה בחזית הבניין. נינה היא לא רק מעצבת גינות אלא גם גננית מבצעת, אחת הנשים היחידות בארץ העוסקות בעבודה הפיזית המפרכת והלא פשוטה של הקמה ותחזוקת גינון. כשרואים את האשה הצנומה קשה להאמין איזה כח טמון בה, אבל הברק בעיניים בעת שהיא מגוללת את תהליך העבודה על הגינה, מספרים את הסיפור.

הגינה כולה הינה למעשה רחבת כניסה מרוצפת לבניין, בה משובצות שלוש ערוגות מלבניות אורכיות, ושתי ערוגות צד המלוות את החומה החוצצת עם מדרכת רחוב הירקון. השטח הכולל של הערוגות המגוננות התחומות בתוך ריצוף האבן המסותתת הינו כ- 200 מ"ר.
"הגינה הקודמת היתה מגובבת, חסרת אמירה, ערב רב של צמחים", אומרת נינה. "המבנה הזה ביקש דבר חדש. עיצוב הרמוני שיהלום אותו, שידבר בשפתו". העיצוב המחודש היה תהליך ארוך ומורכב והובא להסכמת הדיירים במספר מפגשים. במסגרת התהליך הציגה נינה הדמיה של הגינה המוצעת והוגדר תקציב לביצוע. התוצאה הינה גינה פורמאלית, מאופקת, בעלת ניקיון צורני רב. גינה שלא מנסה להאפיל על הבניין או להתחרות בו אלא נותנת את הבמה הראויה לו.

בתוך הגיאומטריה הליניארית של הערוגות המאורכות מתקיימת סימטריה מוחלטת, המשקפת את הסימטריה של המבנה על שני אגפיו. פלטת הצמחיה הינה מונוכרומטית, ירוקים ואפורים בגוונים שונים, כמעט נטולת פריחה, בעלת מספר מועט יחסית של מינים. בערוגה הקידמית המרכזית מדשאה קטנה התחומה במשוכה מלבנית נמוכה של אוג חרוק. בשל תנאי התאורה של חצי-צל, נבחר דשא מסוג "דרבן גראס". לאורך כל אחת משתי הערוגות הסימטריות שבחזית הבניין נטועים שלושה עצי הדר הלימון. העצים מעניקים תחושה מעט יותר גבוהה ותלת-מימדית לגינה הנמוכה, שהיא כמעט ציור המשורטט בחזית המבנה. בשתי הערוגות הקרקע מחופה בחיפוי חצץ דק. גזעי עצי הלימון ממוסגרים בריבועי סיגל קיסוסי, המעניקים לכל עץ במה ראויה. שיחי סיזיגיום מכבדי גזומים בהקפדה בצורה כדורית בגב הערוגה. שני פסי צמחיה אורכיים, של אוג וסביון מכחיל, חותמים את שיווי המשקל הצורני המדויק.

שתי ערוגות הצד, המלוות את הקירות החיצוניים של החצר עם דופן הרחוב, שתולות בשורות סדורות של סוקולנטים. בתוך השורות, צמחי סביון מכחיל, ניצחה הדורה ומיני כפנית, נטועים במרווחים המעניקים לכל צמח דגש משלו. גם כאן חיפוי הקרקע בחצץ מדגיש את הצמחים.

הגינה כעת

חרף המספר המועט של מיני צמחים והבחירה בצמחים עמידים וחסכניים יחסית, אין ספק כי זו גינה הדורשת אחזקה מדוייקת וקפדנית, ונינה ממשיכה ללוות ולהחזיק את הגינה במסירות בחודשים שמאז הקמתה.

למרות שהגינה כולה נצפית במבט אחד מרחבת הכניסה, ישנם כמה מבטים יפים עליה מתוך המבנה, מהלובי המרווח המשתרע על פני כל חזית קומת הקרקע. בלילה מוארים הגינה ורחבת הכניסה בעמודי בולארד נמוכים, והתאורה מעניקה מבט רך ומלא אווירה למבנה הבאוהאוס הזוהר בלובנו ולגינה המצטרפת אליו.

הסגנון הפורמאלי המודע לעצמו בו עוצבה הגינה מאזכר באופן מובהק את מסורת הגינון הצרפתית ומשתמש במאפייניה הסגנוניים. אולם למרות העיצוב הפורמאלי והגיאומטריה החמורה, הגינה לא נחווית כנוקשה. אולי משום ההרמוניה העדינה המתקיימת בינה לבין מבנה הבאוהאוס בעל הצורניות הנקיה והסימטריה המובהקת משלו. זו גינה שקטה, מינימלית, בעלת איפוק נעים ומסוגנן. הגינה הזו מאזינה בכבוד וההערכה לסיפור שהחל בעיר הלבנה לפני למעלה משמונים שנה וממשיך להיות מסופר בתל אביב של ימינו.

לכתבה על הגינות של יוני מונג'ק

להמשך קריאה על בית קטן עם גינה גדולה